בשנתיים האחרונות חוותה תעשיית המסעדנות עלייה במספר מתקפות הסייבר, כאשר רשתות המזון המהיר הגדולות הן היעדים העיקריים. פרצות מידע התגלו כבעיה העיקרית של מספר רשתות מסעדות גדולות אשר עברו מתקפות סייבר שפגעו במידע הרגיש של העובדים והלקוחות. במקרה בולט אחד פגע דלף מידע ב- 183,000 אנשים וחשף שמות, מספרי תעודת זהות, מספרי רישיון נהיגה, מידע רפואי, אישורים, מידע על ביטוח בריאות ונתונים פיננסיים אחרים. מתקפת סייבר נוספת פגעה בנתוני עובדים כולל שמות ומספרי רישיונות נהיגה, אם כי לא השפיעה על פעילות המסעדה או על מידע הלקוחות.
מתקפות כופרה נעשו גם הן נפוצות יותר ויותר במיוחד במגזרי המזון והחקלאות. אירוע משמעותי אחד הביא לסגירה זמנית של כמעט 300 מסעדות בבריטניה למשך יום אחד. מתקפות כופרה אלו מכוונות לעתים קרובות לתעשיות בעלות פגיעויות אבטחה הניתנות לגילוי. בנוסף לאלו, כללו פריצות מידע מסוימות גישה בלתי מורשית לחשבונות דואר אלקטרוני של עובדים.
ההשפעה של מתקפות סייבר אלו על פעילות המסעדות הייתה מגוונת: חלקן גרמו לשיבושים זמניים בפעילות הארגונית ולהשבתות טכנולוגיות כלל מערכתיות המשפיעות על הזמנות דיגיטליות, בעוד שאחרות הובילו לסגירת מסעדות לתקופות קצרות. הנתונים שנפגעו כוללים לעתים קרובות מידע על העובדים: שמות, מספרי תעודות זהות ומספרי רישיונות נהיגה, כמו גם מידע פיננסי. בתגובה, בדרך כלל מודיעות המסעדות שהותקפו לנפגעים, מציעות ניטור אשראי או שירותי הגנה מפני גניבת זהות, מיישמות תוכניות תגובה לאירועים ומעסיקות מומחי אבטחת סייבר ורשויות אכיפת החוק כדי לשחזר מערכות מחשוב ולהקשיח בהן את אבטחת המידע. כמו כן נוצרו השלכות משפטיות, כאשר חלק מהמסעדות עומדות בפני תביעות ייצוגיות.
מגמת על אחת היא העלייה של תשלומים דיגיטליים עבור עסקאות במסעדות: כ- 80% מהעסקאות הן דיגיטליות – מה שאומר שקיימים יותר נתונים דיגיטליים של לקוחות וכן מידע אחר אודותיהם. כמו במתקפות סייבר על תעשיות אחרות, מציגות מתקפות סייבר על ענף המסעדנות תחכום ותדירות מוגברים, בעיקר פישינג, מתקפות כופרה ומתקפות קצירת אישורים. מתקפות אלו מכוונות לרוב לחשבונות דואר אלקטרוני של עובדים ולמערכות נקודות מכירה (POS), תוך ניצול התחלופה הגבוהה והמודעות הנמוכה לאבטחת סייבר בקרב צוותי המסעדות.
העלויות בגין פרצות מידע במסעדות עולות ויכולות להוביל גם לפגיעה במוניטין, שיבושים תפעוליים, אובדן אמון הלקוחות ועונשים משפטיים.
בעוד שמתקפות סייבר על מסעדות גדולות מקבלות סיקור עיתונאי, מסעדות קטנות יותר פגיעות יותר, מכיוון שסביר יותר שהן חסרות את המשאבים והמומחיות של הרשתות הגדולות יותר ולעיתים קרובות הן יכולות להשתמש בכלי אבטחת מידע ברמה בסיסית – כלים אשר אינם עומדים במשימה של הגנה מפני גורמי איומים גדולים.
על מסעדות בכל הגדלים לדבוק בהנחיות הבאות להגנה מפני מתקפות סייבר: הדרכת עובדים למודעות סייבר, הצפנה מקצה לקצה עבור עסקאות מקוונות, אבטחת קופה חזקה, עדכוני תוכנה שוטפים, אבטחת רשת חזקה ומעודכנת, ניהול פגיעות מבוסס בינה מלאכותית, בדיקת אבטחת המידע אצל ספקים, ביטוח סייבר, תכנון תגובה לאירועי סייבר. חשוב להבין כי מסעדות ומפעלי מזון ימשיכו להיות במהלך השנים הקרובות במוקד מתקפות סייבר, כאשר עלויות פריצות סייבר תמשכנה לעלות. עדיף להשקיע מראש כדי לא להישרף באש מתקפת סייבר.
