מאמרים

אחד הסיכונין הכי משמעותיים בארגון הוא לא תמיד השרת עם המידע הרגיש. לפעמים הוא הקופסה שנמצאת בקצה הרשת, זו שכולם מניחים שהיא מגנה על הארגון, ולכן אף אחד לא מתייחס

ההתראה נדלקה. עכשיו מתחיל המבחן האמיתי בשעה שתיים בלילה נוצר משתמש חדש עם הרשאות ניהול. דקה אחר כך נכנסת התחברות ממדינה שלא הופיעה אצלכם אף פעם. אחרי עוד שלוש דקות

הפריצה הבאה לא חייבת להתחיל במייל פישינג. היא יכולה להתחיל במשהו הרבה יותר משעמם והרבה יותר מסוכן: חשבון אדמין שנשאר פתוח כל הזמן. לא כי מישהו צריך אותו עכשיו. לא

למה משתמשי אורח הם הסיכון הכי לא מדובר בארגון שיתוף חיצוני הוא מנוע עסקי. אתם חייבים לעבוד עם ספקי IT, מפתחים, רואי חשבון ומשרדי עורכי דין. בפועל זה אומר Teams,

אם יש משפט אחד שאנחנו חוזרים עליו אצל לקוחות, הוא זה: חיבור מרחוק הוא לא נוחות, הוא כוח. וכוח מושך תוקפים. ברגע שנתתם לעובדים ולספקים דרך להיכנס למערכות מחוץ למשרד,

יש עסקים שמאמינים שאבטחת דוא״ל זה אנטי ספאם ועוד הדרכת עובדים פעם בשנה. זו אשליה מסוכנת. כל עוד הדומיין שלכם לא מוגן, תוקף יכול לשלוח הודעה שנראית כאילו יצאה מכם,

2026 שינתה את כללי המשחק. הדליפה הכי נפוצה היום לא מגיעה משרת שנפרץ, אלא מטאב אחד בדפדפן. עובד מעתיק רשימת לקוחות, סעיף חוזה, קטע קוד או מייל רגיש, מדביק אותו

בואו נדבר בלי לייפות: רוב הארגונים לא נופלים בגלל האקר גאון. הם נופלים בגלל שמידע יוצא החוצה בשקט. קובץ לקוחות שנשלח למייל פרטי, קישור ענן שמוגדר פתוח לציבור, צילום מסך

יש טעות אחת שארגונים ממשיכים לעשות שוב ושוב: להתייחס לעדכוני אבטחה כמו לעבודת תחזוקה. זו טעות מסוכנת. עדכון אבטחה הוא לא ניקיון תקופתי ולא משימה למחלקת IT כשיש זמן. הוא

אם אתם עדיין חושבים שפישינג הוא מייל עם שגיאות כתיב ולינק חשוד לבנק, אתם חיים בעשור הקודם. המציאות ב 2026 שונה לחלוטין. מתקפות פישינג היום נראות כמו תקשורת עסקית אמיתית

אם אתם מאשרים תשלום על סמך הודעת דוא״ל, אתם חייבים להניח שמישהו ינסה לנצל את זה. הונאת דוא״ל עסקי שנקראת BEC (Business Email Compromise) מצליחה כי היא לא צריכה נוזקה