הספק של הספק: פרטי 22 מיליון בני אדם נגנבו מפלטפורמת הדיוור של La Poste

פלטפורמת דיוור של קבוצת הדואר הצרפתית La Poste בשם Maileva, משרתת חברות ומוסדות. את המכתבים שהיא מדפיסה ושולחת מקבלים: עובדים המקבלים תלוש שכר, דיירים, מטופלים בבתי חולים ועוד. ביום שבת, 14 בנובמבר, הודיעה La Poste ל‑ AFP כי הפריצה לפלטפורמה חשפה את השמות ואת הכתובות של 22 מיליון בני אדם. מדובר בכשליש מאוכלוסיית צרפת. בתשובה בכתב לאתר הצרפתי Cyberattaque.org הגדירה Maileva את האירוע כגניבה של פרטי הזיהוי שלהם.

לפי La Poste, מדובר ב"נמענים של החברות הלקוחות של Maileva". הם לא בחרו בשירות. לעיתים גם הארגון ששלח להם את המכתב לא בחר בו ישירות, כפי שמראה המקרה של בית החולים Foch בהמשך. זה עיקר הסיפור: ספק אחד שמדפיס ושולח דואר עבור אלפי ארגונים ריכז מידע על הנמענים של כולם. לפי Maileva, היא הודיעה לכל הארגונים שנפגעו, שעליהם מוטלת ההודעה לנמענים. כמה נמענים קיבלו הודעה עד כה, לא פורסם.

מה קרה ומתי

Maileva, שפועלת תחת Docaposte, הזרוע הדיגיטלית של La Poste, מדפיסה ושולחת עבור לקוחותיה תלושי שכר, חשבוניות, דואר רשום ותזכורות תשלום. לפי האתר שלה, יש לה יותר מ‑ 70 אלף משתמשים. ב‑ 2024 שלחה 180 מיליון מסמכים.

ציר הזמן ידוע בעיקר ממסמך של הממונה על הגנת המידע ב‑ Docaposte, מ‑ 5 באוקטובר, שאת עיקריו פרסם האתר FrenchBreaches. לפי המסמך, הפעילות החשודה הראשונה מתוארכת ל‑ 9 בספטמבר. Maileva זיהתה את האירוע ב‑ 16 בספטמבר. ב‑ 23 בספטמבר בבוקר היא השביתה את השירות לכל לקוחותיה, למשך כשישה ימים. ההודעה הראשונה ללקוחות דיברה על "ניסיונות גישה בלתי מורשית" שמטרתם "משלוח לא לגיטימי של מכתבים".

לב האירוע הוא מאגר המעקב אחר דברי הדואר, הרישום שבו המערכת מתעדת את המכתבים: למי נשלחו, לאיזו כתובת, מאיזה חשבון ובאיזה שם קובץ. מי שמגיע אליו רואה את רשימות הנמענים של אלפי ארגונים, בלי לפרוץ לאף אחד מהם. לפי המסמך, כפי ש‑ FrenchBreaches תיאר אותו, התוקף הגיע למאגר דרך פגיעות באפליקציה של Maileva. לפי הערכת Maileva, 39 מיליון הרשומות שבו מתייחסות, אחרי הסרת כפילויות, לכ‑ 22 מיליון בני אדם שונים.

באוקטובר תיאר FrenchBreaches את 22 המיליון כמי שהמידע שלהם היה בהישג ידו של התוקף, לא בהכרח כמי שהמידע שלהם הורד. כחמישה שבועות אחר כך כבר דיברה Maileva על גניבה. בעקבותיה אישרה La Poste את המספר. התביעה בפריז הטילה את החקירה על היחידה לחקירת פשעי סייבר. הפגיעות באפליקציה ידועה רק מהמסמך הפנימי שתיאר FrenchBreaches: La Poste לא פירטה בהודעותיה כיצד חדר התוקף. זהותו לא פורסמה.

מה נגנב: הגרסה הרשמית מול ההודעות בשטח

הנהלת Maileva, בהודעה שהעבירה La Poste, הגדירה את המידע של הנמענים כשם פרטי, שם משפחה וכתובת דואר. לפי ההודעה לא נגנבו פרטי בנק. המסמך של Docaposte, כפי ש‑ FrenchBreaches תיאר אותו, מפרט גם מידע על הצד השולח: השם בחשבון המשתמש, שם המשתמש להתחברות, כתובת הדוא"ל ושם הקובץ של כל מכתב. שירות לבריאות תעסוקתית באזור Cornouaille ציין בהודעה משלו כתובות דוא"ל ומזהים של שולחים. לפי FrenchBreaches, המסמך מ‑ 5 באוקטובר אינו מאשר שתוכן המכתבים עצמם נקרא או הוצא. חברת דיור ציבורי שביקשה מ‑ France 3 להישאר בעילום שם אמרה כי לפי המידע מ‑ Maileva נגנבו בשלב זה רק שם וכתובת. לדבריה, אין לה מושג אם נפגעו 300 דיירים, דייר אחד, או שאיש לא נפגע.

ההודעות שפרסמו ארגונים שהדואר שלהם יצא דרך Maileva משתנות מארגון לארגון:

  • Flandre Opale Habitat, חברת דיור ציבורי בצפון צרפת שמנהלת כ‑ 20 אלף דירות, הודיעה לדיירים ב‑ 3 בנובמבר כי ייתכן שנחשפו מספרי לקוח, פרטים על הדירה וסכומי חשבונות, מתוך מכתבים שנשלחו במהלך עשר השנים האחרונות. לא נמסר כמה דיירים נפגעו.
  • בית החולים Foch, בפרבר הפריזאי Suresnes, הודיע למטופלים כי פורץ יכול היה לקרוא חלק מתזכורות התשלום שנשלחו בין 9 ל‑ 23 בספטמבר. במכתבים מופיעים מספר חשבונית, תאריך טיפול וסכום לתשלום. לפי בית החולים, אין בהם פרטים על מהות הטיפול או פרטי בנק.

Foch מראה כמה ארוכה יכולה להיות השרשרת: חלק מתזכורות התשלום שלו יוצאות דרך Kiwee.care, חברה לגבייה רפואית שלא בהליך משפטי, שמאז יוני 2026 מעבירה חלק מהדיוור שלה ל‑ Maileva. Foch אינו היחיד. בתשובה ל‑ Cyberattaque.org אישרה Kiwee.care שהאירוע נגע למכתבים "שנשלחו למטופלים בשם כמה מלקוחותינו", מוסדות בריאות. את מספרם לא מסרה.

FrenchBreaches מוסיף רכיב שאינו מופיע בהודעות הפומביות: לפי המסמך, נפרצה גם מערכת החיוב OpenCell, שבה נחשפו מספרי IBAN של החברות הלקוחות ופרטי אנשי הקשר שלהן לחיוב. אלו פרטי הבנק של הלקוחות העסקיים, לא של הנמענים. הפרט הזה נשען על מקור אחד בלבד.

הסיכון לארגון שלכם

מה שעלול להפוך את המידע לשימושי לתוקפים הוא ההקשר. אדם שמופיע ברשימת הדיוור של בית חולים, מעבדה או בעל דירה, לעיתים יחד עם סכום חוב, הוא יעד נוח לדרישת תשלום מזויפת שנראית כמו המשך של התכתבות אמיתית. השם שיופיע על מכתב כזה עשוי להיות שם הארגון ששלח את המקורי. בית החולים Foch כבר ביקש ממטופליו לחשוד בכל דרישת כסף שנראית כאילו הגיעה ממנו. לפי הערכת Antoine Hautin מחברת הסייבר Almond, המידע ישמש להזנת מאגרי ענק ברשת האפלה, שבהם אפשר לבנות "מעין תיק על כל אזרח". לעומת זאת, לדברי Thomas Lazzaroni מ‑ Cyberattaque.org בראיון ל‑ France 3, באתר לא מצאו ברשת האפלה מידע על הדליפה.

לארגון ששלח את הדואר יש כאן חשיפה משלו. פרטי המשתמשים בחשבונות שלו אצל Maileva, לצד אנשי הקשר לחיוב וחשבון הבנק שנחשפו לפי FrenchBreaches, מצביעים על מי שמטפל בדיוור ובתשלומים אצל כל לקוח. המסמך עצמו מזהיר מפני פישינג ומפני הונאות שמופנות למנהלים ולאנשי הכספים. כבר בספטמבר ציין האתר Solutions Numériques שחשבון משלוח בידי תוקף מאפשר לשלוח מכתבים בשם חברה אמיתית. לא ידוע אם נשלחו כאלו.

לפי Maileva, גם השאלה איזה מידע נחשף נתונה בידי הארגונים הלקוחות. כך ארגון עלול לשאת בחובת ההודעה על דליפה ממערכת שמעולם לא הפעיל. זה גם לא האירוע היחיד בצרפת החודש שבו הדרך עברה דרך ספק: ב‑ 9 בנובמבר פורסם כאן מבזק על הבנק Crédit Mutuel Arkéa, שהתוקף הגיע אליו דרך פלטפורמה של ספק.

בישראל, ההתקשרות עם ספק כזה מוסדרת בתקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), שקובעת, בין היתר, מה צריך לכלול ההסכם עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר מידע. ספק שמעביר חלק מהשירות לגורם נוסף, באישור בעל המאגר, צריך להחיל עליו בהסכם את כל הנושאים שהתקנה מפרטת לגבי ההסכם. זה המבנה של Foch, Kiwee.care ו‑ Maileva. ההסכם צריך לקבוע גם את משך ההתקשרות, את השבת המידע ואת השמדתו אצל הספק בסיומה. הוא צריך גם לחייב את הספק לדווח לבעל המאגר לפחות פעם בשנה על אופן ביצוע חובותיו ולהודיע לו על אירוע אבטחה. מדריך היישום לתקנה, שמתפרסם באתר עיריית תל אביב‑יפו, ממליץ לבצע את בחינת הסיכונים, שהתקנה מחייבת לפני ההתקשרות, באמצעות סקר סיכונים. לפני כן, לפי המדריך, כדאי לבדוק אם בכלל יש צורך להעביר לספק מידע אישי. ארגון ששולח תלושי שכר, חשבוניות או מכתבי גבייה דרך ספק חיצוני צריך לדעת שלושה דברים: מי הספק של הספק, כמה זמן נשמרות אצלו רשימות הנמענים ומה מחייב אותו למחוק אותן.

010 אבטחת מידע

המידע של הנמענים דלף ממערכות Maileva, לא מהמערכות של הארגונים ששלחו דרכה דואר. לכן ההגנה מתחילה במה שהארגון שולח החוצה, למי ולכמה זמן.

סקר סיכונים: לפי מסמך Docaposte, משך השמירה במאגר נקבע לפי החוזה של כל לקוח, עד עשר שנים. כלומר, החוזה השפיע גם על היקף החשיפה. כדאי שהסקר ימפה את הספקים שמחזיקים מידע על לקוחות ועל עובדים, כמו ספקי דיוור, שכר וגבייה. המיפוי צריך להגיע גם אל הספקים שהם עצמם מעסיקים. לכל ספק כדאי לבדוק אילו שדות הוא מקבל, כמה זמן הוא שומר אותם ומה ההסכם קובע לגבי מחיקה. חברת הדיור הציבורי שדיברה עם France 3 אמרה שתבחן בקרוב ביצוע בדיקות אצל ספקיה.

מניעת דלף מידע (DLP): ההמלצה הזאת מצטרפת לאירוע ואינה נגזרת ממנו. המידע הגיע ל‑ Maileva בדרך מורשית. מערכת DLP אינה אמורה לחסום זרימה כזאת. היא יכולה להראות אילו סוגי מידע רגיש יוצאים לכל שירות חיצוני, לפי מדיניות שהארגון מגדיר. לפי FrenchBreaches, גם שמות הקבצים נשמרו במאגר. שם קובץ עלול לחשוף את מהות המכתב.

מודעות עובדים לסייבר: ההנהלה ומחלקות הכספים, שאליהן מכוונת האזהרה במסמך Docaposte, הן היעד הסביר לדרישת תשלום מזויפת או לבקשה לעדכן פרטי בנק. לפי Hautin, מול בקשה חריגה כדאי לפנות לשולח בערוץ אחר. בארגון פירוש הדבר אימות בערוץ שהוגדר מראש לפני כל תשלום חריג או שינוי פרטים. גם נציגי השירות צריכים לדעת מה לענות לנמען שמתקשר לבדוק מכתב חשוד.

סינון דוא"ל: כתובות הדוא"ל של המשתמשים בחשבונות Maileva נמצאות, לפי המסמך, במאגר שנפרץ. סינון דוא"ל מכסה את הערוץ שבו יגיע פישינג אל העובדים האלו. מכתב מודפס או שיחת טלפון עוקפים אותו. לכן הוא משלים את ההדרכה ואינו מחליף אותה.

מודיעין סייבר: מעקב אחר פורומים ושווקים של מידע גנוב יכול להראות אם המידע מגיע לשם, כהערכת Hautin. המעקב בודק גם אם מופיעים בהם שם הארגון או שמות הספקים שלו.

גיבוי והמשכיות עסקית: ההשבתה של Maileva חלה על כל לקוחותיה, כשישה ימים. לפי Solutions Numériques, השבתה כזאת עלולה לדחות מועדים משפטיים: משרד עורכי הדין Kohen Avocats הזכיר שמועד של הודעה על סיום שכירות נספר רק מיום קבלת המכתב הרשום. תוכנית המשכיות צריכה לכלול גם ספקים קריטיים: איזה דואר חייב לצאת במועד ובאיזה ערוץ חלופי הוא יישלח כשהספק מושבת.

הנמענים לא בחרו ב‑ Maileva. את הבחירה עשו הארגונים ששלחו אליהם דואר, או, במקרה של Foch, הספק של בית החולים. ההודעה לנמענים מוטלת עכשיו על הארגונים.

למקור הידיעה ולקריאה נוספת לחצו כאן

הספק של הספק: פרטי 22 מיליון בני אדם נגנבו מפלטפורמת הדיוור של La Poste

דברו איתנו

דילוג לתוכן