התוקף נכנס למשרד בעצמו: כ‑ 200 מיליון דולר דמי סחיטה בלי הצפנה

כמה כסף אפשר לסחוט בלי להצפין אף קובץ? לפי הרשומות הפנימיות של קבוצת Silent Ransom Group, המכונה גם Luna Moth ו‑ Chatty Spider, התשובה היא כ‑ 200 מיליון דולר. ארכיון של אלפי התכתבויות פנימיות של הקבוצה, מאוגוסט 2025 עד ספטמבר 2026, הועלה בתחילת החודש לאתר onion בידי גורם אנונימי. עיתונאי Recorded Future News שעברו עליו מצאו מעקב אחר עשרות קורבנות, משא ומתן על סכומים של מיליונים ותיאום מפעילים בארצות הברית שהקבוצה מכנה "סוכנים". כ‑ 50 ארגונים מופיעים ברשומות, רובם משרדי עריכת דין.

בלי נוזקה, בלי קבצים נעולים ובלי מפתח פענוח. מה שהקבוצה מוכרת לקורבן אינו מפתח אלא התחייבות לא לפרסם את החומר שנלקח ממנו. במשרד עריכת דין החומר הזה שייך ללקוחות, לא למשרד.

מה מוכיח הארכיון ומה לא

הארכיון מערבב בין רישום של סחיטות שהתקיימו באמת לבין סיעורי מוחות, תוכניות שנזנחו והתפארות. הכתבים לא הצליחו לאמת אם נוסו אי פעם הרעיונות הקיצוניים שבו. בחומר אין אינדיקציה שהם בוצעו. הקבוצה עצמה מכחישה בכלל שנפרצה. הסוגיה טרם הוכרעה.

מה שכן אושש הוא הכסף. חברת ניתוח הבלוקצ'יין Chainalysis בחנה את כתובות הארנקים שבדף המידע ומצאה קשר בינן לבין מתקפות סחיטה מוכרות של הקבוצה, תוך הבהרה שאין בכך אישור לכלל הטענות שבארכיון. הסכומים עצמם נותרו דיווח עצמי: לוח העסקאות הפנימי מציג 27 משרדים שלפי הקבוצה שילמו כ‑ 207 מיליון דולר בין אפריל לספטמבר 2026, בתשלום חציוני של כ‑ 6 מיליון דולר.

שני מסלולי גישה: הטלפון והדלת

המסלול הראשון טלפוני. התוקף מציג את עצמו כאיש המחשוב של הארגון ומבקש מהעובד פעולה שנראית שגרתית, כמו העלאת תיקייה לאחסון חיצוני או מסירת פרטי גישה. שני משרדים שמופיעים ברשומות דיווחו בעצמם במהלך 2026 על אירועים מהסוג הזה: עורך דין באחד מהם העלה קבצים לאחסון ענן חיצוני לבקשת מי שהציג את עצמו כצוות המחשוב הפנימי. במשרד האחר די היה בעובד אחד שרומה כדי שפרטי גישה יגיעו לגורם בלתי מורשה.

המסלול השני הוא זה שהופך את הקבוצה לחריגה: אדם בשר ודם שנכנס למשרד. ה‑ FBI הזהיר מכך מוקדם יותר השנה, כשתיאר חברי קבוצה שמתחזים לאנשי מחשוב כדי להגיע פיזית אל המחשבים עצמם. באחת ההתכתבויות עולה הצד של הקורבן: נציג משרד מספר לסוחטים שידוע לו על אדם שנכנס למשרדיו בניו יורק והעתיק קבצים להתקן נייד. ההנהלה אישרה מיליון דולר לסגירת העניין, בתנאי שיוצגו הוכחות להשמדת כל העותקים, בהסתמך על מקרים שבהם לא מחקה קבוצת LockBit מידע של קורבנות ששילמו.

גיוס אותם סוכנים נעשה בטלגרם, במודעות בתשלום שנראו כהצעות עבודה רגילות בשליחויות, באבטחה ובקידום מועדונים, ככל הנראה בפנייה לדוברי רוסית. התוצאות היו עלובות. מי שנראה כראש הקבוצה העריך בפברואר שרק מגויס אחד מעשרה מתאים בפועל. היו כאלו שנעלמו עם הכסף או נסוגו בפתח הבניין. ברשימת הסוכנים מופיע אפילו מגויס בן 17, עם הערה שהוא מתחת לגיל.

צינור מכירות, לא מתקפה בודדת

הניהול הפנימי הוא מה שאמור להדאיג מנהלים. הקורבן אינו אירוע אלא עסקה שמתקדמת בין שלבים: משיחה להצעה, מהצעה לחוזה ומשם לרשומת "זהב". בהתכתבות אחת נענתה הצעת פתיחה של 100 אלף דולר בזלזול, בנימוק שחסר בה אפס. משם טיפסו הרשומות עד חוזה של 6 מיליון דולר. מי שמנהל כך קורבנות רואה בהם צינור הכנסות, לא יעד חד פעמי.

הסיכון האמיתי לארגון שלכם

רוב ההגנות שארגון רוכש נגד כופרה מתעוררות ברגע שמתחילה הצפנה. בתרחיש הזה הטריגר הזה אינו מופיע כלל. הגיבוי שלם, השרתים עובדים, אין השבתה ואין קבצים נעולים. הנזק כולו מצוי בחשיפת החומר. ההגנה האקטיבית מכופר, ההמשכיות העסקית והשחזור מהגיבוי נחוצים כולם, אך הם אינם השכבה שעוצרת את הנזק הזה.

גם משטח התקיפה אחר מהמצופה: דלפק הקבלה ונוהל האורחים, הזהות של מי שמתקשר וטוען שהוא מהמחשוב, יציאות ה‑ USB בעמדות העבודה וכונני הענן הפרטיים של העובדים. משרדי עריכת דין היו מטרה מועדפת מסיבה פשוטה: אצלם מרוכז החומר הרגיש של לקוחות רבים במקום אחד. אותו היגיון חל בישראל על ראיית חשבון, סוכנויות ביטוח, קליניקות וכל ספק שמחזיק את החומר של לקוחותיו.

010 אבטחת מידע

מתקפה שאין בה נוזקה נעצרת בשכבות אחרות.

  • מודעות עובדים לסייבר של 010 מכסה כאן שני תרחישים ולא אחד: זיהוי מתחזה בטלפון שמבקש העלאת קבצים או פרטי גישה, לצד התרחיש הפיזי של אדם שמגיע לעמדה ואומר שהוא בא לתקן מחשב.
  • מניעת דלף מידע (DLP) עוסקת בשלב הביצוע: העתקה המונית להתקן נייד, העלאת תיקיות שלמות לאחסון ענן פרטי ומשיכת חומר מעבר להיקף העבודה הרגיל של העובד.
  • SIEM/SOC נותן את מה שכלי נקודתי אינו רואה: קריאה חריגה של כמויות מידע, גישה בשעות לא שגרתיות וחיבור התקן חדש בעמדה שאינה עוסקת בחומר כזה.
  • מודיעין סייבר מנטר אתרי הדלפות וזירות סחיטה, כדי שאם שמו של הארגון מופיע שם הידיעה תגיע מאיתנו ולא מהעיתון, בזמן שמאפשר להיערך.
  • סקר סיכונים הוא המקום שבו כל אלו נבדקים לפני האירוע: מי יכול להוציא מידע, לאן, באיזה נפח ותחת איזו בקרה.

קבוצה שלפי רשומותיה גרפה מאות מיליוני דולרים בלי שורת הצפנה אחת מלמדת נקודה אחת: הגנה שמתמקדת בזמינות המערכות מכסה חצי מהנזק.

למקור הידיעה ולקריאה נוספת לחצו כאן

התוקף נכנס למשרד בעצמו: כ‑ 200 מיליון דולר דמי סחיטה בלי הצפנה

דברו איתנו

דילוג לתוכן