משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה אודות הדלפה אפשרית של מסמכי הפנטגון. המסמכים פורסמו במספר אתרי מדיה חברתית ונראה שהם מפרטים את הסיוע של ארה"ב ונאט"ו לאוקראינה, אך ייתכן ששונו או נעשה בהם שימוש כחלק ממסע דיסאינפורמציה. המסמכים, שפורסמו באתרים כמו טוויטר, מתויגים סודיים ודומים לעדכונים שגרתיים שצבא ארה"ב מפיק מדי יום אך אינו מפיץ בפומבי. הם מתוארכים בין 23 בפברואר ל- 1 במרץ ומספקים מה שנראה כמו פרטים על נשק וציוד שנכנסים לאוקראינה עם לוחות זמנים וסכומים מדויקים יותר ממה שארה"ב מספקת באופן פומבי. עם זאת, המסמכים אינם בגדר תוכניות מלחמה והם לא מספקים פרטים על מתקפה מתוכננת באוקראינה. מספר אי דיוקים כגון הערכות של מקרי מוות של חיילים רוסים הנמוכים משמעותית מהמספרים שצוינו בפומבי על ידי פקידים אמריקאים – הובילו להטלת ספק באותנטיות של המסמכים.
לפי CNN, המסמכים כוללים פרטים על הנתיבים של ישראל למתן סיוע צבאי לאוקראינה. ישראל סירבה עד כה להעביר נשק כחלק מהסיוע שהציעה לקייב, אם כי בחודש שעבר דווח כי היא עשויה לספק לה מערכות הגנה.
לשכתו של נשיא אוקראינה זלנסקי פרסמה הצהרה אודות פגישה שקיים עם הצוות הצבאי הבכיר שלו, בה צוין כי משתתפי הפגישה התמקדו בצעדים למניעת דליפת מידע בנוגע לתוכניות כוחות ההגנה של אוקראינה. עם זאת, במידה והמסמכים שפורסמו הם אותנטיים במידה כלשהי, דליפת נתונים מסווגים מטרידה ומעלה שאלות לגבי מידע אחר על מלחמת אוקראינה. גורמים רשמיים בארה"ב לא סיפקו שום הבהרות לגבי מקור המסמכים, האותנטיות שלהם, או מי בעצם היה הראשון שפרסם אותם באינטרנט. הניו יורק טיימס היה הראשון שדיווח על המסמכים. מאוחר יותר דיווח הטיימס כי מסמכים נוספים הנוגעים לאוקראינה וכן נושאים רגישים לביטחון לאומי כמו סין והמזרח התיכון, החלו להופיע ברשתות החברתיות.
פקיד אמריקני טוען כי ארה"ב מאמינה שיש מעט ערך מודיעיני אמיתי למסמכים, מכיוון שחלק גדול מהם מהווה מידע שרוסיה כבר ידעה או שהיא יכלה ללקט בעצמה. התרשימים והגרפים מתארים מצב מסוים בשדה הקרב של שני הצדדים מלפני חודש, תנועות צבא ארה"ב במהלך 24 השעות הקודמות, מספרי כוח אדם ותחזית מזג האוויר המקומית.
