ספק שירות חיצוני באזור אסיה‑פסיפיק ששמו לא נמסר, עומד במרכז האירוע שעליו הגיבה חברת כרטיסי האשראי ויזה ביום שלישי, 17 בנובמבר. התגובה ל‑ Cybernews הגיעה יום אחרי שקבוצת הסחיטה n0n הוסיפה את שם החברה לאתר ההדלפות שלה. לפי הדיווח, החברה מודעת לטענות ומייחסת את האירוע לאותו ספק. בציטוט מטעמה נכתב ש"המערכות של ויזה לא היו מעורבות ולא נפגעו". עוד נמסר שאין סימן לפגיעה בנתוני תשלום כמו מספרי כרטיסים.
הכותרת "ויזה נפרצה" אינה נתמכת במה שפורסם עד כה. גם הכותרת ההפוכה, "לא קרה דבר", אינה מדויקת. יש אירוע שהחברה מכירה בו אצל ספק ויש רשימת נתונים שהקבוצה טוענת שבידיה. הקשר בין השניים עדיין לא הוכח.
מה ידוע ומה רק נטען
- מה מסרה ויזה: הציטוט הישיר שפורסם עוסק במערכות החברה ובנתוני התשלום. הייחוס לספק מופיע בניסוח של Cybernews. לא פורסם מה קרה אצל הספק, מתי זה קרה או אם נגנב ממנו מידע.
- מה הקבוצה טוענת: לפי התראה של Hackmanac, שעוסקת יחד בוויזה, במאסטרקארד וב‑ JPMorgan Chase ומסמנת את הטענה כממתינה לאימות, מדובר בפרטים מזהים ופרטי קשר של מחזיקי כרטיסים, לצד מידע על התנהגותם: הזמנות נסיעה ומסעדות יוקרה ותגובות לדיוור שיווקי. לפי Ransomnews, המידע המיוחס לוויזה מגיע מתוכניות באסיה‑פסיפיק.
- מה אינו מופיע: אותו דיווח מציין שהרישומים של ויזה, מאסטרקארד ו‑ JPMorgan Chase אינם מזכירים מספרי כרטיסים, פרטי התחברות או יתרות. מלבד ויזה, Ransomnews לא מצאה אישור לאירוע אצל אף חברה מבין 59 השמות שפורסמו ב‑ 16 בנובמבר. את התקלה בשירותיה ביום הרישום JPMorgan מייחסת לבאג בתוכנה. לדבריה, אין ראיה לקשר למתקפת סייבר.
- מה לא הוכח: בדברים שפורסמו בשם ויזה אין אמירה מפורשת שהמידע שברישום הגיע מאותו ספק, אף ש‑ Cybernews מביא אותם כתגובה לטענות הקבוצה. Ransomnews רואה התאמה בין האזור ברישום לאזור שציינה ויזה. אף מקור לא אישר שהמידע אמיתי.
- מה לגבי המועד: Cybernews מדווח על 48 שעות למשא ומתן. Dark Web Intelligence כתב תחילה שלא פורסם מועד. בהמשך הוא דיווח שהרישום של ויזה מסומן "NOT PAID — EXPOSED". אם הספירה לאחור שהופיעה בכמה רישומים אמיתית, אורכה כ‑ 68 שעות וסיומה בסביבות יום חמישי, 19 בנובמבר, לפי שעון החוף המזרחי בארה"ב. הסימון אינו עדות לפרסום קבצים: SOCRadar מבחינה בין חשיפת שם הקורבן לבין שחרור הקבצים. עד כתיבת שורות אלו לא נמצא דיווח מבוסס על שחרור המידע.
איך נכנסת הקבוצה ואיך היא לוחצת
הממצא המעשי ביותר נוגע לזהויות. SOCRadar לא מצאה ניצול של חולשות תוכנה באף אחת מהחדירות שתיעדה. התוקפים נשענו על סיסמאות חלשות ופרטי גישה גנובים, בין השאר בניסיון המוני מול 305 התקני FortiGate SSL-VPN ובמפתחות AWS חשופים. החומר הגיע משרת עבודה שנחשף בספטמבר. לכן הוא מלמד על דרך הפעולה באותו שלב. על נסיבות הפגיעה בספק של ויזה לא פורסם דבר.
בשלב הסחיטה הלחץ נבנה בהדרגה. שבוע לפני שנחשפו 59 שמות ב‑ 16 בנובמבר, 46 מהם כבר הופיעו באתר כמספרים בלבד, לפי Ransomnews. מקרה קודם רלוונטי במיוחד לוויזה הוא Transcom, ש‑ SOCRadar מתארת כספקית מוקד השירות של PayPal. הנתונים שנפגעו נשמרו אצל Transcom בלבד, אך לפי The Register התראת הסחיטה נשלחה גם לצוות האבטחה של PayPal. לקוח גדול של ספק שנפגע יכול אפוא להפוך ליעד לחץ. אין בכך הוכחה שכך קרה עם ויזה.
גם ההגדרה של הקבוצה שנויה במחלוקת. Cybernews מדבר על קבוצת כופרה, בעוד Ransomnews מתארת סחיטה שמבוססת על גניבת מידע. SOCRadar תיעדה שימוש בקוד הצפנה נגד חלק מהקורבנות שזוהו בשרת שנחשף. לפי Bitdefender, עדיין אין הכרעה אם הקבוצה משתמשת בו באופן עקבי. באירוע של ויזה לא דווח על הצפנה.
כמה אפשר לסמוך על הרשימה
יש סיבות טובות לזהירות. Bitdefender גרעה מספירת הקורבנות שלה לאוקטובר 126 רשומות של n0n. לפי נתוני שרת הקבצים של הקבוצה, היעדים היו קצת יותר מ‑ 20. הנתון אינו בוחן ישירות את רישומי נובמבר, שכן SOCRadar תיעדה שרת קבצים חשוף, ככל הנראה אותו שרת, כבר בסוף ספטמבר. על מקור המידע הקבוצה לא סיפרה. מהדמיון בין הרישומים Ransomnews מסיקה שחלקו הגיע מחברות שמעבדות נתונים עבור הארגונים שברשימה.
מנגד, לצד חלק מהרישומים דווח על אירועים ממשיים אצל ספקים. את המספרים של הקבוצה על Expedia החברה לא אישרה, אבל ל‑ Skift היא מסרה שתוקפים הגיעו למערכותיה דרך ספק פלטפורמת נתונים שנפרץ. הקשר ל‑ Qubole, הספק שעליו פורסם כאן מבזק בשבוע שעבר, אינו מוסכם. Security Affairs מייחס לחוקרי Wiz ו‑ Sentra קביעה שהמתקפה בוצעה במפתח גנוב של Qubole. Skift מציין ששמה של Expedia לא עלה בפומבי בין הנפגעות שזיהו החוקרים. גם החברה עצמה לא אישרה קשר ל‑ Qubole.
American Banker דיווח בסוף אוקטובר שהקבוצה פרסמה מפתחות ופרטי גישה של Finzly, ספקית טכנולוגיה לבנקים. כותרת ידיעה ב‑ Barron's מתארת את Eli Lilly, שגם היא ברשימה, כמי שנקלעה לפריצה אצל ספק. לפי גורם שמכיר את הפרשה, לא נמצאה גישה בלתי מורשית למערכות של Lilly עצמה.
הסיכון לארגון שלכם: "המערכות שלנו לא נפגעו" אינו סוף הסיפור
מידע רב על לקוחות נמצא מחוץ לארגון: אצל חברות דיוור, תוכניות נאמנות, שירותי קונסיירז', אנליטיקה ופרסום. ספק כזה אינו נוגע בהכרח במערכות הליבה, אבל הוא עשוי להחזיק בדיוק את מה שנדרש כדי להתחזות לארגון. כשמידע נגנב אצל ספק, המשפט "המערכות שלנו לא נפגעו" יכול להיות נכון לגמרי ועדיין לא לעזור ללקוח שפרטיו נחשפו. זהו עיקרון כללי: באירוע של ויזה עדיין לא ידוע אם מידע נגנב.
מספר כרטיס אינו תנאי להונאה. אם הרישום משקף מידע אמיתי, מי שמחזיק בשם, בטלפון ובהזמנה למלון או למסעדה יכול לפתוח שיחה בפרט שנשמע פנימי. התרחיש נוגע גם לארגונים: מנהלים שנוסעים עם כרטיס פרימיום עלולים לקבל פנייה על נסיעה שהזמינו בפועל, עם בקשה לאשר קוד או לעדכן פרטי כרטיס.
כשמסיימים עבודה עם ספק, צריך לסגור גם את הגישה שלו. לפי Skift, חברת Sentra מצאה לקוחות לשעבר של Qubole שמעולם לא ביטלו את ההרשאות שנתנו לה. מול תוקפים שנשענים על פרטי גישה, הרשאה כזו הינה דרך כניסה.
רשות שוק ההון ומערך הסייבר כבר נדרשו לשאלה דומה. באוגוסט, לפי CTech, הם בדקו אם גופים ישראליים נוספים נחשפו, אחרי שפרטים של עד 250 אלף לקוחות Bits of Gold נחשפו דרך פרצה ב‑ Metabase, ספקית כלי אנליטיקה. באותו אירוע, שלא דווח על קשר בינו לבין n0n, כספי הלקוחות לא נפגעו והחשש המיידי היה פישינג ממוקד. באירוע הנוכחי, הרישום של מאסטרקארד מתייחס לפי Dark Web Intelligence למזרח התיכון ואפריקה. בדיווחים אין אזכור של ישראל. לא ידוע אם נכללים בו לקוחות ישראלים.
010 הגנה על מידע
הצעדים הבאים נכונים בלי קשר לשאלה אם הרישום של ויזה אמיתי:
- סקר סיכונים: מיפוי כל ספק שמחזיק מידע על לקוחות, גם אם הוא נתפס כשולי: דיוור, נאמנות, אנליטיקה ושירותי הטבות. לכל ספק נבדקים סוגי המידע, ההרשאות הפעילות, חובת הדיווח על אירוע ומה נסגר בתום ההתקשרות. בגישה מרחוק נבדק גם אימות רב‑שלבי עמיד לפישינג, שאותו SOCRadar ממליצה לאכוף מול שיטות הכניסה של הקבוצה.
- מניעת דלף מידע (DLP): ספק יכול לחשוף את מה שקיבל ואת מה שההרשאות שלו מאפשרות לו לקרוא. בקרה על קובצי לקוחות שיוצאים מהארגון מסייעת לוודא שלא נשלחים שדות מיותרים. היא אינה מכסה מידע שהספק קורא דרך הרשאות. גם מה שקורה במערכות שלו נשאר מחוץ לתחום שלה.
- מודיעין סייבר: מעקב אחר שם הארגון ושמות ספקיו באתרי הדלפות. אצל n0n יש לכך מגבלה: רישום יכול להופיע תחילה כמספר בלבד. כשמופיע שם, המטרה היא לאמת במהירות אם יש דוגמאות, אם המידע מוכר ואצל מי הוא נשמר.
- SIEM/SOC: בסביבת הארגון, ניטור כניסות VPN, ניסיונות סיסמה חוזרים, שימוש חריג במפתחות ענן ופעילות של חשבונות ספק. אלו הסימנים הרלוונטיים לשיטות שתועדו אצל n0n. הניטור אינו רואה מה מתרחש בתוך מערכות הספק.
- גיבוי והמשכיות עסקית: SOCRadar תיעדה מקרים שבהם הקבוצה מחקה מידע וגיבויים במקום להצפין. באירוע של ויזה לא דווח על כך, אך מול דרך פעולה כזו נדרש גיבוי מנותק שהשחזור ממנו נבדק.
- מודעות עובדים לסייבר: תרגול של פנייה שמכילה פרטים נכונים על נסיעה, הזמנה או כרטיס. פרט מדויק אינו הוכחה לזהות הפונה. את הבקשה בודקים דרך האפליקציה הרשמית או מספר הטלפון שעל גב הכרטיס.
- סינון דוא"ל: Dark Web Intelligence ממליץ לצפות לפישינג שמשתמש במותגים שברשימה. בתיבות הארגון, הסינון מסייע לזהות התחזות למותגים וקישורים חשודים. הוא אינו רואה תיבות פרטיות, שיחות טלפון או הודעות טקסט.
למקור הידיעה ולקריאה נוספת לחצו כאן