אם אתם מחכים לראות קבצים מוצפנים כדי להבין שהותקפתם, אתם מנהלים את הסייבר של אתמול. כופרה היא הסוף של האירוע, לא ההתחלה. לפני ההצפנה יש שרשרת: זהות שנגנבת, הרשאה שמתרחבת, תנועה שקטה בין מערכות, גניבת מידע לסחיטה כפולה, ורק אז הכפתור שמכבה את העסק.
אנחנו ב 010 רואים את זה שוב ושוב. לא צריך “האקר גאון”. צריך רק חוליה אחת חלשה, ואז עוד חוליה אחת שאין עליה נראות. אם אתם רוצים הגנת סייבר לעסקים שעובדת באמת, אתם חייבים לבנות נקודות עצירה לאורך השרשרת, לא לקנות עוד מוצר ולקוות לטוב.
מה הנתונים אומרים על העולם האמיתי
ב תקציר DBIR 2025 של Verizon יש שני נתונים שמנהלים צריכים לתלות מול העיניים: ניצול חולשות הגיע לכ 20% מנתיבי החדירה הראשוניים, וכופרה הופיעה בכ 44% מהפריצות שנבדקו. התרגום לשטח פשוט: עדכון שנדחה ועוד שירות חשוף הם לא “בעיה טכנית”, הם הזמנה.
וכשכבר יש פריצה, המחיר הוא לא רק כופר. דו״ח IBM על עלויות פריצה מציג עלות ממוצעת עולמית של 4.4 מיליון דולר לאירוע, ומדגיש שהבדל גדול מגיע מיכולת זיהוי ובלימה מהירה. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו מתעקשים על נראות, תרגול וגיבוי שנבדק, לא רק “קיים”.
שבע נקודות שמקטינות את הסיכוי לכופרה
1 סקר סיכונים שמתחיל בנכסים ובהרשאות
לפני טכנולוגיה, צריך אמת. מי המנהלים, איפה יש גישות מרחוק, אילו שירותי ענן מחוברים, ומה באמת קריטי לעסק. סקר הסיכונים של 010 נועד לייצר סדר עדיפויות ברור ולא רשימת משאלות. מי שרוצה להבין את השיטה לעומק, מומלץ לקרוא גם את המאמר שלנו על שרשרת תקיפה שמתחילה בדליפת זהויות.
2 דוא״ל והנדסה חברתית: סוגרים את הדלת הראשית
הכניסה הכי זולה לתוקף היא עדיין דוא״ל. לכן אנחנו מחברים סינון דוא״ל מתקדם עם מודעות עובדים לסייבר שמלמדת זיהוי תרחישים אמיתיים ודיווח מהיר. אם אתם רוצים דוגמה לפריצה “קטנה” שהופכת ליום שחור, קראו את הסיפור על מייל אחד וסיסמה אחת.
3 עדכונים: לא תחזוקה, בקרת נזק
חולשה ידועה ועוד יום בלי טלאי הוא יתרון לתוקף, במיוחד בשערים כמו VPN ומערכות קצה. לכן יש לנו שירות עדכוני תוכנה ועדכוני אבטחה מנוהל שמודד כיסוי וזמני סגירה. לקריאה משלימה שתעשה לכם חשק לא לדחות, קראו את העדכון שדחיתם אתמול.
4 לוגים ונראות: בלי זה אתם עיוורים
כדי לעצור תוקף לפני הצפנה צריך לראות אותו לפני ההצפנה. כאן נכנסים SIEM SOC שמרכז לוגים ומזהה אנומליות בזמן אמת, וצוות שמטפל באירוע לפני שהנזק מצטבר. גם NIST מדגישים בתורת התגובה לאירועים שזיהוי ובלימה מהירים הם לב התהליך: NIST SP 800 61r3. בהקשר הישראלי, הרחבנו על הדרישה הניהולית ללוגים ב המאמר על תיקון 13.
בפועל, אלו איתותים שאנחנו מגדירים כמעט בכל ארגון כבר בשבוע הראשון: התחברות ממדינה לא צפויה, גל ניסיונות כניסה שנכשלו ואז הצלחה אחת, יצירת כלל הפניית מייל או מחיקת מיילים חשודה, מתן הרשאת OAuth חדשה לאפליקציה לא מוכרת, וקפיצה פתאומית בהורדות קבצים משיתופים או ממערכות ענן.
5 הגנה אקטיבית על עמדות קצה
כופרה מודרנית זזה מהר, ולעיתים מגיעה בלי “קובץ חשוד” קלאסי. לכן צריך שכבה שמזהה התנהגות, בולמת ומבודדת בזמן אמת. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם הגנה אקטיבית מכופר, כך שאירוע יכול להיעצר ברמת תחנה בודדת במקום להפוך להשבתה ארגונית.
6 גיבוי שמוכיח התאוששות, לא רק שמירה
“אנחנו בענן” זה לא תחליף לגיבוי. גיבוי אמיתי כולל גרסאות ארוכות טווח, בדיקות שחזור, והקשחה נגד מחיקה זדונית. ב גיבוי המידע המנוהל של 010 אנחנו משלבים שמירת דורות, אימות נוסף למחיקת גיבויים ובדיקת קבצים כדי למנוע שחזור של קוד זדוני. לקריאה מעשית על הנושא, ראו את המדריך לגיבוי שירותי ענן.
7 מודיעין סייבר ומניעת דלף מידע לסגירת סחיטה כפולה
גם אם עצרתם הצפנה, תוקפים אוהבים לפרסם מידע. כדי להקדים אותם אנחנו מפעילים מודיעין סייבר שמאתר פרטי משתמש שדלפו ברשת האפלה, ומוסיפים מניעת דלף מידע כדי לצמצם יציאת נתונים רגישים החוצה, בכוונה או בטעות.
תוכנית פעולה של 14 יום
- מיפוי נכסים והרשאות מנהל כולל ענן וגישה מרחוק
- סגירת עדכונים קריטיים והגדרת מדד זמן סגירה קבוע
- חיזוק דוא״ל והטמעת תרגול דיווח מהיר לעובדים
- חיבור מקורות לוגים מרכזיים ל SIEM SOC והגדרת התראות זהות
- בדיקת שחזור מלאה של גיבוי והקשחת מחיקת גיבויים
השורה התחתונה: כופרה מנצחת כשהיא פוגשת ארגון בלי נקודות עצירה. אם אתם רוצים להפוך את הסייבר מניחוש לתהליך, התחילו מ מעטפת הגנת הסייבר של 010. לעוד תובנות, בקרו גם ב עמוד המאמרים.
