סרטוני מצלמות אבטחה פרוצים מבית חולים ליולדות בהודו נמכרו בטלגרם. הדבר שמעלה שאלות חמורות בנוגע לפרטיות ואבטחה במדינה שבה הפכו מצלמות כאלו לנפוצות. מוקדם יותר השנה קיבלה המשטרה במדינת גוג'ראט התראה מהתקשורת על סרטונים ביוטיוב – חלקם הראו נשים בהריון עוברות בדיקות רפואיות ומקבלות זריקות לישבן – בבית חולים ליולדות בעיר. הסרטונים הכילו קישור שהפנה את הצופים לערוצי טלגרם לרכישת סרטונים ארוכים יותר. מנהל בית החולים אמר ל- BBC כי המצלמות הותקנו למען בטיחות הרופאים. ה- BBC לא ציין את שם העיר או את שם בית החולים כדי להגן על זהותן של הנשים בסרטונים. אף אחת מהן לא הגישה תלונה במשטרה.
המשטרה טוענת כי חקירתה חשפה סחף פשעי סייבר שבו נגנבו על ידי האקרים צילומים רגישים מלפחות 50,000 מצלמות אבטחה ברחבי המדינה ונמכרו באינטרנט. יש לציין כי מצלמות אבטחה הפכו לנפוצות בהודו, במיוחד באזורים עירוניים. הן מותקנות בקניונים, משרדים, בתי חולים, בתי ספר, מתחמי דירות פרטיים ואפילו בתוך בתים של אנשים. מומחי אבטחת מידע מזהירים כי בעוד שמצלמות אבטחה במעגל סגור מגבירות את האבטחה, עלולות לאיים על הפרטיות מערכות שהותקנו או שהן מנוהלות בצורה גרועה. על פי דיווחים, בהודו, מצלמות מטופלות לעתים קרובות על ידי צוות ללא הכשרה בתחום אבטחת הסייבר וחלק מהדגמים המיוצרים בארץ ניתנים לניצול בקלות.
בשנת 2018 טען עובד טכנולוגיה בעיר בנגלור כי מצלמת הרשת שלו נפרצה וכי ההאקר דרש תשלום בתמורה לאי שיתוף סרטונים פרטיים שלו. בשנת 2023 גילה על פי הדיווחים יוטיובר כי נפרצו מצלמות האבטחה בביתו לאחר שסרטונים פרטיים שלו הפכו ויראליים.
בשנה שעברה ביקשה הממשלה הפדרלית מהמדינות לא לרכוש מצלמות אבטחה מספקים בעלי היסטוריה של פרצות אבטחה ודלף מידע וגם הציגה כללים חדשים לשיפור אבטחת הסייבר של מצלמות אבטחה במעגל סגור. אולם, עדיין מדווחים על אירועי פריצה כאלו. בגוג'אראט, טוענת המשטרה כי גילתה רשת של אנשים הפרוסה ברחבי המדינה אשר פרצו למערכות מעקב וידאו או מערכות CCTV – של בתי חולים, בתי ספר, מכללות, משרדי תאגידים ואפילו חדרי שינה של אנשים פרטיים במספר מדינות. זאת לדברי לבינה סינה – העומדת בראש מחלקת פשעי הסייבר באחמדאבאד החוקרת את המקרה. הרדיק מקאדיה – בכיר בתחום פשעי הסייבר בגוג'אראט, אומר שנמכרו סרטונים תמורת 800-2,000 רופי (9-22 דולר; 7-17 פאונד), כאשר ערוצי טלגרם מציעים שידורים חיים של מצלמות אבטחה באמצעות מנוי.
המשטרה פתחה תיק תחת סעיפים שונים בחוק: הפרת פרטיותה של מטופלת, פרסום חומר מגונה, מציצנות וטרור סייבר – עבירה שלא ניתן לשחרר בערבות מי שהואשם בה. אנשי המשטרה טועים כי פנו לטלגרם וליוטיוב והסרטונים הוסרו. מאז פברואר עצרה המשטרה שמונה אנשים בתיק – ארבעה ממהרשטרה ואחרים מאוטר פרדש, גוג'אראט, דלהי ואוטרקהאנד. הם נותרו במעצר בזמן שהתיק נידון בבית המשפט. יאש קושטי – עורך דינם של שלושה מהנאשמים, הכחיש את ההאשמות ואמר כי הם לא היו האקרים או פושעי סייבר וכי מישהו אחר ביצע את הפריצה.
חוקר פשעי הסייבר ריטש בהאטיה מזהיר כי מצלמות אבטחה ורשתות ביתיות בעלות הגנה חלשה הן מטרות קלות ויש לאבטח אותן כראוי: "מערכות טלוויזיה אלחוטיות במעגל סגור עוזרות לך לגשת לצילומים מרחוק, כמו בטלפון החכם או במחשב הנייד שלך. אבל ברגע שמערכת מחוברת לאינטרנט, קל להאקרים לפענח את כתובת ה- IP ואת סיסמת ברירת המחדל שלה. ברגע שהם נכנסים למערכת, הם יכולים לראות או להקליט צילומים חיים, להוריד אותם או אפילו לכבות את המערכת." לדבריו, אחת הדרכים לאבטח מערכות מעקב היא לשנות כתובות IP ואת סיסמת ברירת המחדל. בהאטיה ממליץ להשתמש בסיסמה חזקה המשלבת אותיות, מספרים וסימנים ולא ניתן למצוא אותה במילון וכן, ממליץ על ביקורות תקופתיות על ידי איש מקצוע בתחום אבטחת הסייבר. הוא מוסיף כי גם יצרני מצלמות אבטחה נושאים באחריות והאריזות שלהם צריכות להזהיר בבירור את המשתמשים להחליף סיסמאות ברירת מחדל – בדומה לאזהרות הבריאותיות על חפיסות סיגריות.
מקאדיה אמר ל- BBC שרבות ממצלמות המעגל הסגור שנפרצו השתמשו בסיסמאות ברירת מחדל – כמו Admin123 – או בסיסמאות חלשות: "ההאקרים השתמשו במתקפת Brute Force (שימוש בתוכנה כדי ליצור אלפי צירופי סיסמאות של אותיות ומספרים) כדי לפרוץ למערכות אלו ולגשת לסרטונים." אודרי דמלו ממרכז משפטי לזכויות נשים וילדים, מדגישה את שכיחותן של מצלמות המעגל הסגור בהודו, שלעתים קרובות מותקנות ללא הסכמה. היא קוראת לארגונים, במיוחד במרחבים רגישים, להבטיח שהמערכות שלהם מאובטחות כראוי.
אחד ממנהלי בתי החולים שנפגעו אמר ל- BBC כי מצלמות המעגל הסגור בחדרי הבדיקה וההזרקות נועדו להגן על רופאים מפני האשמות שווא. הוא הוסיף כי המצלמות הוסרו מאז מאזורים רגישים. משטרת גוג'אראט אמרה ל- BBC כי לא בית החולים ולא אף מטופל הגישו תלונה רשמית. התלונה הוגשה לבסוף על ידי שוטר: "מטופלות חוששות שזהותן תיחשף. לכן הן אינן מוכנות להגיש תלונה", אמר השוטר. דמלו טוענת גם שהבושה שאיתה נשים מתמודדות סביב אירועים כאלו רק מוסיפה לאופי המחריד של החשיפה: "כאשר מעורבת זווית מינית, הופך הקורבן שוב לקורבן בגלל האופי הפטריארכלי של החברה ההודית. אם אנחנו רוצים שנשים תעמודנה על זכויותיהן ואנחנו רוצים שפושעים יועמדו לדין, אנחנו, כחברה, צריכים קודם כל להפסיק לבייש ולהאשים נשים בפשע."
