הסוכנות הלאומית המרוקאית לשימור קרקעות, שמאות קרקעות וקרטוגרפיה – ANCFCC – הייתה לקורבן מתקפת סייבר של קבוצת Jabaroot. הקבוצה המזהה את עצמה כאלג'יראית, לקחה אחריות על מתקפת הסייבר שהביאה לגניבת אלפי מסמכי רכוש רגישים. על פי טענות שהקבוצה פרסמה בערוץ הטלגרם שלה, גנבו ההאקרים ופרסמו את מה שהם מתארים ככמות עצומה של נתונים רגישים ממאגרי המידע של ANCFCC. מתקפת סייבר זו מגיעה כחודשיים לאחר שאותה קבוצה נטלה אחריות על פריצה למסד הנתונים של קרן הביטוח הלאומית (CNSS) של מרוקו באפריל. חדירה זו חשפה נתונים אישיים של כ- 2 מיליון עובדים מרוקאים בכ- 500,000 עסקים הרשומים ב- CNSS.
במתקפת הסייבר על הסוכנות הלאומית המרוקאית לשימור קרקעות, על פי הדיווחים כולל המידע שנגנב כ- 10,000 תעודות בעלות על נכסים מתוך מסד נתונים כולל של יותר מ- 10 מיליון רישומי קרקעות. המידע שנגנב כולל גם נתוני שמאות קרקעות, מידע אודות זהות בעלי נכסים, נתוני נדל"ן ומסמכים אישיים ומנהליים שונים: כ- 20,000 מסמכים שונים כגון שטרי מכירה, מסמכי מעמד אזרחי, עותקי תעודות זהות, דרכונים ומסמכים בנקאיים – בהיקף של כ- 4 טרה-בייט מידע.
מיד לאחר מתקפת הסייבר, השעתה זמנית סוכנות רישום המקרקעין את הגישה לפלטפורמה המקוונת שלה – ובמיוחד את השירות המוקדש לנוטריונים וכן, החליטה להשבית לחלוטין את הפלטפורמה לכל אנשי המקצוע והמשתמשים וחזרה לשימוש בניירת ולתשלומים אישיים בדלפקים פיזיים. לאחר מכן קראה הסוכנות לכל אנשי המקצוע – כולל נוטריונים, עורכי דין ומשתמשים – לפנות ישירות לסוכנויות רישום המקרקעין כדי לעבד את ההגשות והתשלומים שלהם באופן אישי עד להודעה חדשה.
קבוצת Jabaroot הצדיקה את מתקפת הסייבר הזו כתגובה ישירה למה שהיא מכנה "תעמולה כוזבת של התקשורת המרוקאית" בנוגע לשמועות על הקפאת נכסים השייכים לפקידים אלג'יראים בכירים בצרפת. "המתחים הפוליטיים הללו נוגעים רק לצרפת ולאלג'יריה", הצהירה הקבוצה, ותיארה את התעמולה לכאורה כ"התערבות לא מוצדקת ודרך אופורטוניסטית לתקוף שוב את אלג'יריה בזירה הבינלאומית." יש לציין כי חלק מהמסמכים הראשונים שפורסמו בערוץ טלגרם דווחו ככוללים עסקאות נדל"ן של דמויות ציבוריות מרוקאיות בכירות. ההאקרים טוענים במפורש כי פרסמו מסמכים רגישים השייכים לבכירים מרוקאים, כולל מה שלטענתם הם מסמכים של מוחמד יאסין מנסורי – מנכ"ל מודיעין החוץ. הקבוצה העלתה טענות לפיהן "בעוד שהעם המרוקאי סובל מעוני ומחסור בצורות שונות, הוציא מנסורי יותר מ- 350,000 דולר בין השנים 2022 ו- 2023 והקים חברות על שם בתו."