אם אתם מחכים לראות קבצים מוצפנים כדי להבין שהותקפתם, אתם משחקים במשחק של אתמול. רוב האירועים מתחילים בשקט: פרטי גישה שנגנבים, תיבת דוא״ל שמסיטה התכתבויות, עדכון אבטחה שנדחה, ואז תוקף
שנכנס כמו משתמש לגיטימי. בסוף הדרך יכולה להיות כופרה, אבל לא פעם תראו קודם סחיטת מידע או הונאת תשלום.

 

העלות לא תיאורטית. דו״ח Cost of a Data Breach של IBM מציג את הפגיעה הכספית של אירוע דלף מידע, ודו״ח DBIR של Verizon ממשיך להראות שכניסה ראשונית נשענת על אותם רכיבים שחוזרים שוב ושוב: גניבת פרטי גישה, פישינג וניצול חולשות. מי שבונה הגנת סייבר לעסק סביב עוד מוצר נקודתי, מפספס את המסלול.

הפתרון הנכון הוא מעטפת הגנה שמייצרת שליטה: סקר סיכונים שמגדיר מה קריטי, סינון דוא״ל שמקטין חשיפה, מודיעין דליפות שמתריע מוקדם, ניטור SIEM SOC שמחבר נקודות, וגיבוי שנבדק באמת.

אנחנו ב 010 מסתכלים על סייבר כמו על מערכת התרעה מוקדמת. המטרה היא לזהות את הסטייה לפני שהכול ננעל. הנה שישה סימנים שקטים שאנחנו מחפשים כמעט בכל אירוע, ומה לעשות איתם.

1. חוקי תיבת דוא״ל שעובדים בשביל התוקף

תוקפים יוצרים כללי העברה אוטומטיים או כללים שמוחקים הודעות לפי מילות מפתח, כדי לצפות בתשלומים ובהתכתבויות בלי שתשימו לב. CISA מפרסמת הנחיות לזיהוי והסרה של כללים כאלה, והטכניקה מופיעה גם ב MITRE ATT&CK.

מה עושים: עברו על כללי Inbox ו Forwarding בתיבות הנהלה וכספים, חסמו העברה החוצה כברירת מחדל, והדליקו התרעה על יצירת כלל חדש. במקביל, שימו שכבת סינון דוא״ל שמורידה הודעות מתחזות עוד לפני שהן מגיעות לעובד.

2. פרטי משתמש של עובדים שמופיעים במקום הלא נכון

דליפת מיילים וסיסמאות היא שוק. לפעמים זה נולד מנוזקה גונבת סיסמאות, לפעמים משירות צד שלישי, ולפעמים מהשלכת סיסמאות חוזרות. ברגע שיש פרטי גישה, התוקף לא צריך לפרוץ. הוא פשוט נכנס.

מה עושים: מאתרים חשיפות מוקדם ומחייבים החלפת סיסמאות ואימות דו שלבי. שירות מודיעין הסייבר שלנו מתמקד באיתור דליפות והתרעה לפני שימוש לרעה.

3. התחברויות “הגיוניות” בשעות לא הגיוניות

התוקף השקט מתחבר דרך חשבון אמיתי, בודק הרשאות, מרחיב גישה, ואז מתקדם. מה שמפיל אותו הוא דפוס: פעילות חריגה אחרי שעות, גישה למערכות שלא היו בשימוש, או קפיצה חדה בהרשאות.

מה עושים: מרכזים לוגים ומחברים נקודות. כאן SIEM SOC מנוהל הוא ההבדל בין רעש לבין זיהוי בזמן.

4. פערי עדכונים שמגדלים לכם חור ברשת

כל יום שאתם דוחים עדכון אבטחה הוא יום שבו מישהו בודק אם אתם החוליה החלשה. NIST מתארת ניהול טלאים כתחזוקה מונעת הכרחית. חולשה אחת ב VPN או בשרת דואר יכולה להפוך למסלול מהיר להרשאות גבוהות.

מה עושים: מגדירים זמני טיפול מחייבים לפי חומרה ומפסיקים לנהל עדכונים לפי זיכרון. שירות עדכוני התוכנה והאבטחה המנוהלים שלנו מתקין, מוודא ומדווח.

5. תנועת מידע החוצה שנראית כמו עבודה שגרתית

כופרה היא לא תמיד המטרה הראשונה. הרבה תוקפים יעדיפו לגנוב נתונים ואז לסחוט. הבעיה היא שדלף נראה לפעמים כמו עבודה: העלאת קבצים לענן אישי או שליחה מרוכזת של קבצים רגישים.

מה עושים: מגדירים מה רגיש, מי רשאי, ומה מותר לצאת החוצה. כאן מניעת דלף מידע DLP מאפשרת התרעה או חסימה לפני שהמידע נעלם.

6. גיבוי שקיים, אבל אף אחד לא בדק שהוא מציל

כופרה מנצחת כששכבת השחזור שלכם לא אמיתית. CISA מדגישה גיבויים מנותקים, מוצפנים ובדיקות שחזור תקופתיות. אם הגיבוי מחובר לאותה סביבת הרשאות, התוקף יגיע גם אליו.

מה עושים: בדיקת שחזור אמיתית למערכת קריטית אחת בכל חודש, הפרדת הרשאות בין ייצור לגיבוי, ועותק נוסף שמנותק מהרשת. שירות הגיבוי וההמשכיות העסקית המנוהל שלנו בנוי סביב העיקרון הזה.

מה לעשות השבוע

התחילו מסקר סיכונים שממפה נכסים, הרשאות וחשיפות ומוציא סדר עדיפויות ברור. אחר כך סגרו את שלושת השערים המרכזיים: דוא״ל, זהויות ועדכונים. לבסוף, שימו עיניים על הרשת עם SIEM SOC, וודאו שיש לכם גם הגנה אקטיבית מכופר וגם גיבוי שנבדק באמת. ובמקביל, השקיעו במודעות עובדים, כי עובד שמזהה ומדווח מהר חוסך שעות יקרות.

אם גיליתם אחד מהסימנים האלו, אל תעשו שלוש טעויות קלאסיות: לא מאפסים סיסמה לפני שסוגרים את ההתמדה, לא מוחקים לוגים כדי “לנקות”, ולא מחכים שהבעיה תיעלם. פועלים: עוצרים גישה, אוספים ראיות, ובודקים רוחב פגיעה לפני שמחזירים מערכות.

לקריאה נוספת באתר שלנו: איך עסקים נופלים תוך יום, המסלול מהדלפת פרטי גישה עד פריצה מלאה, פישינג 2025, ולמה דחיית עדכונים היא מתכון לאירוע. וגם על SIEM SOC, מודיעין דליפות, גיבוי והמשכיות עסקית, וסקר סיכונים מעמיק.

בשורה התחתונה: הגנת סייבר לעסקים לא נמדדת בכמה פתרונות קניתם, אלא בכמה מהר אתם מזהים סטייה, עוצרים אותה, וחוזרים לשגרה.