מערכת ההגנה הישראלית כיפת ברזל מגינה על המדינה זה מכבר מפני רקטות המשוגרות מרצועת עזה. כעת בונה ישראל 'כיפת סייבר' להגנה מפני מתקפות מקוונות, בייחוד מצד מדינת האויב איראן: "זוהי מלחמה שקטה שאינה נראית לעין", אמר אבירם עצאבה – ראש שיתוף הפעולה הבינלאומי של מנהלת הסייבר הלאומית בישראל והוסיף, כי בעוד שישראל נלחמת בחמאס בעזה מאז פיגועי ה- 7 באוקטובר, היא גם מתמודדת עם עלייה משמעותית במתקפות סייבר מצד איראן ובעלות בריתה: "הם מנסים לפרוץ לכל מערכות המחשוב שהם מוצאים", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית france24 וציין כי עד כה הם לא הצליחו לגרום לנזק של ממש.
לדברי אבירם עצאבה, כ- 800 פיגועים משמעותיים סוכלו מאז פרוץ המלחמה, כאשר בין היעדים היו ארגונים ממשלתיים, תשתיות צבאיות ואזרחיות. לא ניתן היה לסכל חלק ממתקפות הסייבר, לרבות נגד בתי חולים בחיפה ובצפת – מהם נגנבו נתוני חולים.
בעוד שבישראל כבר קיימות הגנות סייבר, עצאבה טוען כי הן מורכבות מאמצעים מקומיים שאינם קשורים ומחוברים זה לזה. לפיכך, פועלת בשנתיים האחרונות מנהלת הסייבר הלאומית לבניית מערכת ריכוזית הפועלת בזמן אמת ובאופן יזום להגנה על כל מרחב הסייבר הישראלי. ישראל משתפת פעולה באופן הדוק עם בעלות ברית כולל ארה"ב, אמר עצאבה , כי כל המדינות מתמודדות עם טרור סייבר: "צריך רשת כדי להילחם ברשת".
איראן הינה מדינת אויב אשר הוגדרה כ'אויב מרשים' במלחמות המקוונות, לפי צ'אק פרייליך – חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי הקשור לאוניברסיטת תל אביב: "מתקפות הסייבר של איראן מכוונות לחבלה בתשתיות ולהרס שלהן, אך גם מכוונות לאיסוף נתונים למודיעין ולהפצת מידע כוזב למטרות תעמולה".
פרייליך טען במחקר שפורסם בפברואר, כי איראן הייתה איטית יחסית בהשקעה בלוחמת סייבר, עד ששני אירועים מרכזיים הובילו לשינוי: ראשית, מנהיגיה שמו לב לאופן שבו השתמשו מפגינים אנטי ממשלתיים באינטרנט ככלי לגיוס תמיכה בהתקוממות שלאחר הבחירות ב- 2009. במבצע העקוב מדם שריסק את התנועה, ניתקו שלטונות איראן את הגישה לרשתות חברתיות ואתרי אינטרנט המסקרים את ההפגנות. לאחר מכן, בספטמבר 2010, במתקפת סייבר מתוחכמת באמצעות וירוס Stuxnet, האשימה איראן את ישראל וארצות הברית שגרמו נזק משמעותי לתוכנית הגרעין שלה. פרייליך אמר כי מתקפה זו הדגימה את הפגיעות הקיצונית של איראן והובילה לזעזוע לאומי חמור. מאז, צברה איראן מומחיות משמעותית במטרה להפוך לאחת המדינות הפעילות ביותר במרחב הסייבר.
בעוד שישראל נחשבת למעצמת סייבר גדולה, עשויה איראן רק להשתפר, אמר פרייליך. הוא הצביע על סיוע מרוסיה וסין, כמו גם על אוכלוסייתה הגדולה והדגש הקיים בה על אימוני סייבר לסטודנטים וחיילים. עם זאת, עצאבה טוען כי כמות ההאקרים היא משנית לאיכות הטכנולוגיה ולשימוש בה. לפי עצאבה, מפתחת ישראל בשנתיים האחרונות כיפת סייבר נגד מתקפות סייבר – כיפת סייבר המתפקדת כמו כיפת ברזל נגד רקטות: "עם כיפת סייבר, מוזנים כל המקורות למאגר נתונים גדול המאפשר לראות את התמונה הגדולה ולעורר תגובה לאומית באופן מקיף ומתואם". כמו כן, למערכת הישראלית יש סורקים שונים אשר מנטרים את מרחב הסייבר הישראלי לאיתור נקודות תורפה. חוזק הסייבר של ישראל נשען על שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי, הפרטי והאקדמי, כמו גם האקרים 'כובע לבן' של ישראל שעוזרים לזהות חולשות. אנחנו עובדים יד ביד".
