מייל אחד וסיסמה דולפת: כך נופלים עסקים בתוך יום

בואו נשים את זה על השולחן: רוב העסקים לא נפרצים כי אין להם אנטי וירוס. הם נפרצים כי הם מאפשרים לתוקף להיכנס כמו משתמש לגיטימי, ואז מגלים את זה רק כשהכול כבר נעול.
כופרה היא לא ההתחלה של האירוע. היא הסוף. והסוף הזה כמעט תמיד מתחיל בשילוב קטלני של שני דברים: גישה זולה ומסלול קצר.

אנחנו ב 010 רואים שוב ושוב את אותו סרט. לא “האקר גאון” ולא “אפס ימים”. יותר פשוט. סיסמה דולפת. מייל שמתחזה לספק. חיבור מרחוק שנשאר פתוח. עדכון אבטחה שנדחה.
ואז, ביום אחד, העסק מגלה מה שכולם לומדים מאוחר מדי: אבטחת מידע היא לא מוצר. היא משמעת.

שלוש עובדות שאף אחד לא אוהב לשמוע

אחת: האיום הגדול הוא גישה שמתחפשת ללגיטימית. בדו״ח DBIR לשנת 2025 של Verizon רואים שניצול חולשות ותוקף שמתחיל בגניבת פרטי גישה נשארים וקטורים מרכזיים לכניסה ראשונית, ושכופרה הפכה לרכיב נפוץ מאוד בפריצות שנבדקו.
מי שמסתכל על זה נכון מבין: הקרב האמיתי הוא על הכניסה, לא על הקבצים שכבר הוצפנו.
לקריאה במקור: Verizon DBIR 2025 Executive Summary.

שתיים: צד שלישי הוא כבר לא “סיכון תיאורטי”. אותם נתונים מראים על עלייה חדה במעורבות צד שלישי בפריצות. המשמעות בשטח פשוטה: מספיק ספק אחד חלש, אינטגרציה אחת לא מנוהלת, או הרשאה אחת שמוחזרת בלי בקרה, כדי שתוקף ייכנס אליכם דרך הדלת האחורית.
אם זה מדליק לכם נורה, תקראו גם את:
הספקים הם הדלת האחורית של ההאקרים.

שלוש: נזקי הונאות מייל הם כסף אמיתי שנעלם. ה FBI מפרסם מדי שנה תמונת מצב מצטברת על היקפי נזק מדווחים, כולל הונאות שמתחילות בפישינג והתחזות.
זה לא “עוד מייל חשוד”. זה מנגנון שמזיז כספים, משנה פרטי תשלום ומנצל את העובדה שאנשים ממהרים.
לקריאה: הודעת ה FBI על דו״ח IC3.

מסלול התקיפה הקצר: איך זה קורה בפועל

במקום לדבר בסיסמאות, הנה מסלול תקיפה ריאלי שאנחנו רואים בעסקים קטנים ובינוניים. לא תיאוריה. מציאות:

  1. איסוף גישה: פרטי משתמש דולפים ממחשב ביתי שנדבק בנוזקה גונבת סיסמאות, או נקנים ברשת האפלה. לפעמים זה אפילו מייל וסיסמה ששימשו בעוד שירות.
    כאן נכנס פתרון מודיעין הסייבר שלנו שמזהה חשיפות מוקדם:
    מודיעין סייבר איתור דליפות ברשת האפלה.
    להעמקה מומלצת:
    מקרדנשל ליק לפריצה מלאה ומה ארגונים מפספסים.
  2. כניסה דרך מייל: התוקף שולח הודעת התחזות שנראית כמו ספק, מנכ״ל, או מערכת תשלום. המטרה היא אחת: לגרום לכם ללחוץ, לאשר, או להזין פרטים.
    כאן חייבים שכבה טכנולוגית חזקה ולא רק תקווה. שירות סינון הדוא״ל שלנו נועד לעצור את זה לפני שזה מגיע לתיבה:
    סינון דוא״ל מתקדם לעסקים.
    ואם אתם חושבים שפישינג הוא עדיין “לינק עם שגיאות כתיב”, תקראו:
    האמת על מיילים בשנת 2025 ואיך עוצרים פישינג מתקדם.
  3. ניצול חולשה שלא נסגרה: ברגע שיש רגל בדלת, חולשה אחת לא מטופלת בשרת, VPN, או מערכת קצה, הופכת לקיצור דרך להרשאות גבוהות.
    כאן אין קסמים. יש ניהול עדכונים. לפי NIST, ניהול טלאי אבטחה הוא חלק מתחזוקה מונעת קריטית ולא “משהו שעושים כשיש זמן”.
    לקריאה: NIST Guide to Enterprise Patch Management Planning.
    אצלנו זה מתורגם לשירות שמתקין עדכוני אבטחה באופן מנוהל ומיידי:
    עדכוני תוכנה ועדכוני אבטחה מנוהלים.
    לקריאה משלימה:
    העדכון שדחיתם אתמול הוא הפריצה של מחר.
  4. השתלטות על חיבור מרחוק: תוקפים אוהבים חיבורים מרחוק כי זה נראה לגיטימי. אם אין הגבלות IP, אם אין VPN, אם אימות דו שלבי לא חובה, ואם כלי ההתחברות לא מנוהל, זה פשוט מדי.
    אנחנו מרכזים את כללי החיבור הבטוח כאן:
    התחברות מאובטחת מרחוק.
  5. הצפנה וסחיטה: בשלב הזה כבר לא מדובר רק בכופרה. הרבה פעמים זו גם סחיטת מידע, כלומר גניבה ואז איום בפרסום.
    כאן מי שמסתמך על “יש לנו גיבוי” מגלה שהגיבוי לא נבדק, או גרוע מזה, שגם הוא נמחק או הוצפן.
    CISA מדגישה את החשיבות של גיבויים לא מקוונים, מוצפנים, ובדיקות שחזור תקופתיות.
    לקריאה: מדריך StopRansomware של CISA.

הפתרון האמיתי: לעצור את המסלול, לא “לכבות שריפה”

עכשיו בואו נהיה פרקטיים. אם אתם רוצים הגנת סייבר לעסק שעובדת באמת, אתם צריכים לשים מחסומים לאורך המסלול, ולמדוד אותם. לא פעם בשנה. כל הזמן.
הנה איך אנחנו ב 010 בונים את זה בצורה ניהולית וטכנולוגית:

1 מתחילים מסקר סיכונים שמייצר החלטות, לא מצגת

בלי מיפוי נכסים, תהליכים והרשאות, אתם פשוט מהמרים. בסקר הסיכונים שלנו אנחנו מזהים נקודות תורפה, ממפים תשתיות ומוציאים דו״ח הנהלה עם סדר עדיפויות ברור.
זה הבסיס לכל דבר:
סקר סיכונים לעסקים.

2 סוגרים את דלת הכניסה: זהות, הרשאות ואימות

יעד מספר אחד הוא למנוע מצב שבו סיסמה לבד פותחת את העסק. זה אומר אימות דו שלבי היכן שאפשר, הפרדת הרשאות, וצמצום חשבונות מנהל.
ככל שיש לכם יותר שירותי ענן, זה הופך קריטי פי כמה.

3 חוסמים את ערוץ המייל עם טכנולוגיה ותרבות דיווח

סינון דוא״ל מתקדם הוא חובה, אבל לא פחות חשוב הוא מנגנון דיווח פנימי שמאפשר להסיר הודעה חשודה מכל התיבות אם היא חומקת. כאן שילוב בין טכנולוגיה לעובדים עושה את ההבדל.
אנחנו משלימים את זה גם עם תכנית מודעות והדרכות:
הדרכות מודעות לסייבר לעובדים.

4 מנטרים כמו ארגון רציני: לוגים, קורלציות וצוות תגובה

אין הגנה בלי ראות. SIEM מרכז לוגים, אבל בלי צוות אנושי שמבין מה הוא רואה, אתם מקבלים רק רעש.
שירות ה SIEM וה SOC שלנו נותן לכם איסוף לוגים, ניתוח, והפעלת תגובה כשצריך:
SIEM ו SOC מנוהלים.

5 גורמים לכופרה להיכשל: הגנה אקטיבית וגיבוי שנבחן

כופרה מנצחת כשאין לכם שתי יכולות: לעצור בזמן אמת, ולחזור לתפקוד מהר בלי לשלם.
לכן אנחנו משלבים הגנה אקטיבית על עמדות הקצה עם שכבת גיבוי והמשכיות עסקית.
כאן אפשר להתחיל משני רכיבים משלימים:
הגנה אקטיבית מכופר
וגם
גיבוי והמשכיות עסקית מנוהלים.

ואם אתם רוצים לבדוק אם הגיבוי באמת שווה משהו, אל תחכו לאירוע. תבצעו בדיקת שחזור אמיתית.

6 מצמצמים דליפת מידע עם DLP במקום להתנצל אחרי זה

גם כשעוצרים הצפנה, עדיין יש סיכון של הוצאת מידע. DLP מאפשר להגדיר מה רגיש, מי רשאי, ואיך מידע יוצא מהארגון.
אצלנו זה חלק אינטגרלי ממיפוי נכסים והגדרת מדיניות:
מניעת דלף מידע DLP.

השורה התחתונה: העסק שלכם צריך להיות עמיד, לא “מוגן”

“מוגן” זו מילה שמוכרים איתה מוצרים. “עמיד” זו מילה שבונים איתה תהליכים.
אם אתם רוצים באמת להוריד סיכון, תפסיקו לחפש פתרון קסם אחד ותתחילו למדוד את שרשרת התקיפה: האם גישה דולפת מזוהה בזמן, האם מייל מתחזה נבלם, האם עדכונים נסגרים לפי דחיפות, האם יש SOC שמרים דגל בזמן, והאם שחזור עובד ביום רע.

רוצים לדעת איפה המסלול פתוח אצלכם? התחילו עם צעד אחד חכם: סקר סיכונים ממוקד שמייצר מפת דרכים אמיתית.
דברו איתנו דרך עמוד הגנת הסייבר של 010:
מעטפת הגנת סייבר לעסקים.

דילוג לתוכן