ארבעת הבנקים הגדולים של אוסטרליה במצב תמידי של לוחמת סייבר

לפי בכיר החקירות של הבנק הלאומי באוסטרליה – כריס שיהאן נמצאים ארבעת הבנקים הגדולים של אוסטרליה תחת מתקפת סייבר מתמדת: "כל בנק מותקף כל הזמן." ארבעת הבנקים הגדולים של אוסטרליה, כך נחשף, מופגזים במתקפות סייבר בכל דקה בכל יום, מה שמותיר את לקוחות הבנקים חשופים יותר ויותר להונאות סייבר. פושעי הסייבר מנסים לחדור למערכות המחשוב של הבנקים, למנוע שירותים מלקוחות, להתקין נוזקות, או לפרוץ כניסות מאובטחות.

אז מה מטרת מתקפות הסייבר הללו? "אם לא אנחנו מותקפים, אז הלקוחות שלנו מותקפים, במאמץ לגנוב את המידע שלהם ואת כספם. אין דמוגרפיה טיפוסית – הקהילה כולה בסיכון", אמר כריס שיהאן ל- The World Today והדגיש: "אנחנו עוסקים בלוחמה א-סימטרית על בסיס יום יומי. יש לנו עסק עם פושעי סייבר מכל הסוגים. זה מתחיל בהאקר שיושב במרתף ביתו ומנסה לגנוב כסף מאנשים או לפרוץ למערכת המחשוב של הבנק, עובר דרך קבוצת פשעי סייבר מתוחכמת, אכזרית ועמידה, כאשר קבוצות פשע מאורגנות הן אלו המניעות 90 אחוז מהתרמיות הפוגעות באזרחי אוסטרליה. ואז בקצה העליון של הסקאלה, אנחנו מתמודדים עם פושעי סייבר בחסות מדינות עוינות."

לפי מומחה אבטחת הסייבר טרוי האנט, נפגעת אוסטרליה בסכום של 3 מיליארד דולר בשנה על ידי פושעי סייבר בעקבות הונאות סייבר. למרות שהוא מהסס לתייג את מתקפות הסייבר כ'לוחמה', הוא טוען כי היקף מתקפות הסייבר על המוסדות הפיננסיים של אוסטרליה לא הובן היטב על ידי הציבור: "אני מתאר לעצמי שרוב האנשים לא מודעים למידת השכיחות של המתקפות המקוונות, כנראה בין השאר משום שאין להם תחושה של העובדה שהמתקפות הללו אכן מקורן בכל רחבי העולם. קיימות מתקפות באינטרנט, מתקפות נגד יחידים ומתקפות נגד תאגידים." לטענתו, העלייה האקספוננציאלית בפשעי סייבר קשורה לסיכון הנמוך של למשל שוד פיזי של בנק. כמו כן, הסיכון הכרוך בעיסוק בפשעי סייבר שונה עבור פושעי סייבר במדינות שבהן אין סבירות שניתן יהיה להסגיר את הפושעים.

התוצאה היא שהבנקים, כולל NAB – הבנק הלאומי של אוסטרליה, עובדים קשה על הגנת הסייבר שלהם: "יש לנו מוקד טלפוני וצוות תפעול המתמקד בנושא ההונאות והוא כולל קרוב ל- 350 עד 400 אנשים – הם בטלפון וזמינים ללקוחות שלנו 24/7, 365 ימים בשנה" אמר שיהאן. כמו מוסדות אחרים, הודיע גם ה- NAB ללקוחות שהוא לא שולח יותר הודעות טקסט עם קישורים, כך שאם יש קישור בהודעת טקסט, הלקוח ידע שזו הונאה. עם זאת, מודה שיהאן שברגע שלקוח בנק לוחץ על 'שלח' בתשלום הונאה, זה בדרך כלל מאוחר מדי להשבת הכסף: "אם זה נראה או נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, או אם מישהו מפעיל עליך לחץ שאתה הולך להחמיץ משהו, או שאתה עומד לספוג קנס אם לא תשלם את התשלום הזה, אלו דגלים אדומים ענקיים. אם הסיפור שאתה מקבל בהודעת טקסט, באימייל, מה שלא יהיה – מכיל אחד מהרכיבים הללו, אל תלחץ על 'שלח תשלום'! בקש עצה מהבנק שלך, דבר עם חברים או קרובי משפחה, אבל אל תלחץ על 'שלח'!"

איגוד הבנקים האוסטרלי, המייצג את תעשיית הבנקאות, מסכים עם ה- NAB כי המוסדות הפיננסיים של המדינה נמצאים למעשה במלחמה: "אנחנו בתוך מלחמת הונאות במדינה הזו", אמר דובר איגוד הבנקים האוסטרלי ל- ABC והוסיף: "הבנקים עובדים מסביב לשעון כדי להגן על אוסטרלים מפני הונאות סייבר והתעשייה תמשיך להשקיע סכומי שיא בטכנולוגיה העדכנית ביותר למלחמה בהונאה כדי להגן על הלקוחות. אמצעי הגנה נוספים מהבנקים עוזרים להבטיח שפחות אוסטרלים יפסידו כסף לכנופיות הפשע הבינלאומיות המנהלות הונאות סייבר".

למקור הידיעה ולקריאה נוספת

ארבעת הבנקים הגדולים של אוסטרליה במצב תמידי של לוחמת סייבר
דילוג לתוכן