ברונו קאהל – ראש שירות הביון הזר של גרמניה, הזהיר כי מסופי גז נוזלי (LNG) במדינה עלולים להיות למוקד מתקפות סייבר על ידי פושעי סייבר בחסות מדינה זרה. כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, על פי הערכות קוצץ התמ"ג של גרמניה בכ- 2.5% בשל התלות שלה בגז המוזרם מרוסיה. לפיכך, שכרה גרמניה שלושה מסופי גז נוזלי חדשים, עם תוכניות למתקנים נוספים בעתיד. "מסופי הגז הנוזלי צריכים להיחשב מטרות אפשריות למתקפות סייבר עתידיות", הדגיש קאהל בפורום אבטחת סייבר שהתקיים בבאדן-וירטמברג.
יש לציין כי המוניטין של שירות הביון הפדרלי של גרמניה (BND) נפגע בחודשים האחרונים, כאשר אחד העובדים הואשם לאחרונה בבגידה לאחר שהעביר סודות מדינה לרוסיה. קאהל עצמו – פוליטיקאי לשעבר ולא קצין מודיעין מקצועי – זכה ללעג על כך שלא צפה לכאורה את הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, למרות אזהרות בנאט"ו של בעלות בריתה של גרמניה. על פי הדיווחים, נדרשו כוחות גרמנים מיוחדים כדי לחלץ אותו מאוקראינה. קאהל אמר בוועידה בשטוטגרט כי רוסיה וסין הינם בגדר איומי הסייבר הגדולים ביותר העומדים בפני גרמניה, ותיאר אותן כפועלות באופן אינטנסיבי במרחב הסייבר במטרה לפגוע בפוליטיקה, בממשל, בעסקים, במחקר וגם בחברה הגרמנית.
גורמים אירופאים אמרו ל- Recorded Future News כי מספר רב של מתקפות כופרה בשנה שעברה שהשפיעו על שני מסופי נמל גרמניים – בין היתר בבלגיה והולנד – תוארו כלא מתואמים ולא קשורים לפעילות סייבר בחסות מדינה זרה. לצד איומי הסייבר שמציבות רוסיה וסין, הזהיר קאהל כי מדינות קטנות יותר מהוות גם הן גורם איום במרחב הווירטואלי: "בעולם הדיגיטלי אין הגודל והמסה נחשבים כפקטור הראשי, אלא מעל הכל החוזק והיצירתיות החדשניים בכל מה שקשור להשגת ההשפעה הגדולה ביותר שאפשר. כתוצאה מכך, אפילו מדינות בעלות אמצעים מוגבלים לחימוש קונבנציונלי, משקיעות במיוחד ביכולות הסייבר שלהן כדי להשיג רווחים וירטואליים". צפון קוריאה, וייטנאם ובעיקר איראן תוארו כמדינות שבהן היו פעילים במיוחד ארגוני פשיעת סייבר הנמצאים בחסות שירותי הביון של אותן מדינות ונתמכים על ידיהם.
