על פי אינדקס פשע הסייבר העולמי שפורסם לאחרונה, רוסיה היא המקור המשמעותי ביותר לפשעי סייבר עולמיים ומשמשת כמרכז העליון של גורמי איומים דיגיטליים ברחבי העולם. החוקרים שמאחורי מדד זה אשר פורסם בכתב העת Plos One, אמרו שהמחקר שלהם מספק את הדירוג הסופי הראשון אי פעם של 'נקודות חמות' של פשעי סייבר ברמה הלאומית. הדו"ח חושף שרוב פושעי הסייבר העולמיים פועלים ממספר קטן יחסית של מדינות. רוסיה מובילה את הרשימה ואחריה אוקראינה, סין, ארצות הברית, ניגריה ורומניה. מדינות נוספות בראש הרשימה כוללות את צפון קוריאה, בריטניה, ברזיל, הודו, איראן, בלארוס, גאנה ודרום אפריקה.
החוקרים ראיינו במשך שלוש שנים כ- 100 מומחי פשעי סייבר ברחבי העולם. המשיבים ערכו את דירוגיהם על סמך ההשפעה של פעילות פשעי הסייבר של כל מדינה, כמו גם המקצועיות והמיומנות הטכנית של גורמי האיומים שלה. המדד מתייחס לחמישה סוגים של פשעי סייבר: מוצרים ושירותים טכניים, תקיפות וסחיטה, גניבת מידע וזהות, הלבנת הון והונאות. מירנדה ברוס – חוקרת מאוניברסיטת אוקספורד ומחברת שותפה של הדו"ח, אמרה שהאינדקס מאפשר לגופים ציבוריים ופרטיים למקד טוב יותר את המשאבים ואמצעי הנגד שלהם נגד פשעי סייבר ומסיר את מסך האנונימיות סביב פושעי סייבר: "אנו מקווים שהמדד יסייע במאבק נגד האיום ההולך וגובר של פשעי סייבר מונעי רווח", אמרה ברוס בהודעה לעיתונות והוסיפה: "יש לנו כעת הבנה מעמיקה יותר של הגיאוגרפיה של פשעי סייבר וכיצד מתמחות מדינות שונות בסוגים שונים של פשעי סייבר".
המשיבים אמרו כי רוסיה היא האיום המשמעותי ביותר למתקפות סייבר על מוצרים ושירותים טכניים, כגון קידוד ופיתוח נוזקות, גישה לבוטנט או פריצת מערכות מחשוב שנפגעו. נראה שאוקראינה מצטיינת בפשעי סייבר של מוצרים טכניים, כמו גם בגניבת מידע וגניבת זהות באמצעות מתקפות דיוג. ארה"ב ורומניה זוהו כנקודות חמות למתקפות דיוג וניגריה השיגה את הניקוד הגבוה ביותר ברשימה עבור פשעי סייבר מבוססי הונאה.
רשויות הסייבר בארה"ב פרסמו בשנים האחרונות מגוון רחב של הנחיות סביב פעולות סייבר בחסות רוסיה והזהירו כי פושעי סייבר הקשורים לקרמלין מתמקדים בשיטות מתוחכמות יותר ויותר במגזרי תשתית קריטיים ברחבי ארה"ב. מנגד, האשים הקרמלין את ארה"ב והאקרים אוקראינים בהובלת מתקפות סייבר נגד תשתית קריטית ברוסיה.
מחברי הדו"ח מתכננים להרחיב את המחקר כדי לקבוע אם מאפיינים לאומיים מסוימים כמו השכלה או רמת הכנסה תורמים לרמות פשעי סייבר. ברוס טענה כי על החוקרים להמשיך לאסוף נתונים גיאוגרפיים אודות פשעי סייבר כדי לנטר את הופעתן של נקודות חמות חדשות ולבצע התערבויות מוקדמות, עוד לפני שמתפתחת בעיה קשה יותר של פשיעת סייבר.
